Thursday, September 16, 2010

יום כיפור, וכמובן, תחילת הלימודים בפרינסטון

שלום לכולם
אני הבטחתי לעצמי שאני אשלח ברכה לכולם לראש השנה, ואיכשהו פשוט לא הספקתי. אז אני עושה ככה עכשיו. למרות שהרבה מכם הייתם בבסיס בחג, אני חושבת, אני מקווה שהיה חג טוב עם אנשים שאתם אוהבם: בין עם זה חברים חשדים שפגשם רק לפני כמה שבועות, או בין עם זה משפחה וחברים שאתם מכירים כבר דיי הרבה זמן. שיהיה לכולכם שנה טובה ומתוקה. וגם, איך שמתקרה אלינו יום כיפור (ולכם יותר מתקרה אשר אליי) גם גמר חתימה טובה. שתצליחו לעשות חשבון נפש גם על השנה שלכם במכינה והבנאדם שנהייתם, וגם על הזמן שעבר מאז שהסתיימה המכינה. טוב, זה לא כמו האווירה שיצרו לנו המדריכים בערב צוות הראשון שבכיתי מספיק דמעות לחיים שלמים, אבל בסדר. למי שצם, שיהיה צום מועיל, ולכולם שיהיה יום משמעותי מאוד. 

דברים אחרים: אני כבר נמצאת במדינת ניו גרזי שבועיים בערך. ביום אחרי שהגעתי, נסעתי לעבוד בחווה אורגנית לשבוע. סוג של טיול גיבוש לפני שמתחילים את הדברים האמיתיים הרציניים הלימודיים פה. זה לא חובה לעשות את הטיול, אבל דווקא היה נשמע ממש אדיר, אז אמרתי למה לוותר על הזדמנות שכזו. אנחנו קטפנו אגבניות וחצילים, וגם גזר ותפוחי אדמה (לא אומרים לקטוץ את אלה אבל. מה אומרים? לעקור?) וגם עקרנו מלא מלא דשאים שמפרעים לצמיחה של הפרות וירקות. היתה קבוצה מדהימה של אנשים, והיה לנו מאוד כיף עם המון משחקים משוגעים כאלה, כולל גרסה קצת שונה של קונטקט (אפרת!) חחח. חזרתי, עם כמה יהודים אחרים, לקמפוס לראש השנה. כי כמה שהם אמרו שאפשר להביא לנו שופר ומחזור לתוך החווה/יער, לא רציתי. היה נחמד מאוד לחזור לפה. כי למרות שרוב הסטודנטים עוד לא היו פה, היתה גם קבוצה קטנה נחמדה, והיה טוב לי לפגוש כמה חברים לפני שמגיעים את שער ה5000 סטודנטים... איך שהגעתי לבית כנסת בשבת בבוקר, שאלו אם משהו כבר התנדב לקרוא את ההפטרה, ואף אחד לא, אז אמרתי "טוב, נו, אני יכולה!". אז בשבת הראשונה שלי בסטודנטית בפרינסטון, קראתי את ההפטרה. (עכשיו תפסו אותי אבל: יודעים שאני יכולה לקרוא בליק ללמוד יותר מדי זמן מראש, אז בקשו ממנו לקרוא גם את "יונה" במנחה של יום כיפור). 

התחילו היום את השיעורים שלי. אני לומדת ערבית, כלכלה (שזה שיעור ענק עם איזה 250 סטודנטים) וגם פילוסופיה... בדיוק אותו הסוג שלמד אותנו גיורא רדלר--למישהו יש את הדוא"ל שלו??? אז זה גם יהיה ממש מעניין. כל הפרופסורים שלי הם מעולים עד כה--מצחיקים וממש טובים וחכמים. גם הפילוסופיה זה ענק--איזה 300 אני חושבת. הפרופסר הוא אחד הידועים והכי מכובדים פה. קוראים לו גדעון רוזן--יהודי, כמובן :)

מחר לפני שמתחיל החג והצום, יש לי מיונים ללהקת ריקוד הודי! כן, ריקוד הודי. מאז שבקרתי פה לפני שנתיים, רציתי להצטרף לקבוצה הזו. פשוט נראה כיף! ולא צריך לדעת מראש לרקוד בסגנון הודי, ובכלל לא צריך לרקוד! בגלל שהמיונים היו אמורים להיות בחג עצנו, דברתי עם ראש הקבוצה, ויש לי מיונים מיוחדים עם אחד הידידים היהודים שלי. יהיה כיף!
מה עוד? נחשו מה! יש פה קבוצת קווידיץ'! מה זה אומר? כמו שבהארי פוטר מחלקים את התלמידים לגריפינדור וסלית'רין וכו' אז גם פה המיונות שלנו ככה. יש 6 קולג'ים (בנינים של מיונות) ואני ב"מאתי קולג'". אז משחקים נגד הקולג'ים האחרים, ואז מגיעים לאליפות בדיוק כמו שזה עובד בכדורסל למי שמכיר. ה"סניתש" זה רצן שלבוש בבגדים צהובים ורץ מהמגרש וחייבים לתפוס אותו. ואז יש שער של שלושה עיגולים שצריך להכניס לתוכם כדור. וגם יש הכדור הגול, ה"בלאג'ר" שצרי לזרוק על אנשים, ואז הם צריכים לרוץ מסביב למגרש לפני שמותר להם להכנס שוב למשחק. אבל הקטע הכי טוב: רצים עם מטטה בין הרגליים!!!! נכון!?!?! איזה אדיר! אז אני רוצה להצטרף. גם יש משחק ממש גדול וחשוב נגד הרברד וייל כל שנה--חייב לצאת אלופים השנה!

גם יש פה מלאאאא אוכל וחולצות חינם! ובקבוקים--לא בקבוקים כמו בארץ. כמו מה שהיה לי ולגוס, זוכרים? שעשיתם עלינו צחוק?

אני נראה לי סגרתי לעצמי עבודה כמורה פרטית לשיעורים בעברית ותנ"ך וחגים לשני ילדים בני חמש פעמיים בשבוע. עוד אגלה ביום א, אז תקוו שכן!

טוב, בקיצור. זה העדכון, אני מקווה שהשתעשעתם!
יאללה, לילה טוב!
אוהבת אתכם המון

Wednesday, September 1, 2010

המחשב החדש שלי!

טוב, אז כמעט מגיע היום של הטיסה, היום שמאז אני אהיה סטודנטית ל4 שנים הבאות. כמו שאתם תהיו חיילים ל2/3/12 שנים הבאות. ...אבל שונה.
קיצר, אני בזבזתי דיי הרבה זמן בלי לקנות מחשב. ככה שבקרבת הימים עד תחילת שנת הלימודים, נכנסתי קצת לפניקה שאני לא אספיק, ושאצטרך לבצע איזשהו נסיון של סטודנטית בלי מחשב נייד. נראה לי שהייתי נכשלת. אז עשיתי המון המון המון השוואות בין מחשבים גם בהרגשה (איך המקלדות, העכבר, וכו') וגם בין כל הדברים הבאמת חשובים. כמה פתיחות יש לדיסק-און-קי, כמה מחר הוא, כמה הוא שוקל, כמה זכרון יש לו. וכולי וכולי וכולי. אז בסוף, אחרי שעשיתי את כל ההשוואות האלה, אני קניתי משהו שבכלל לו בדקתי עלין את הפרטים! כי הכלתי לחנות, והנה הוא היה, עם זכרון יותר טוב, יותר מהר, ויותר זול--אבל חוץ מזה אותו הדבר--כמו המחשב שבתכוונתי לקנות. אז יש לי סוף סוף מחשב נייד! יש!
יש לי חבר--בעצם, הוא אח הקטן של ידיד שלי שהיה אתי בשכבה. אבל בגלל שדחיתי בשנה, עכשיו הוא יהיה בשכבה שלי. וניהיה לדידים אני מקווה--שנוסע לפרניסטון משיקגו, במקום לטוס. אז שלחתי אתו היום את כל הדברים שטופסים מלא מקום: מעיל לחורף, מצעים, שמיכה גדולה, מגפיים לחורף, מגבות. כל זה. ככה שמה שיישאר לי לקחת אתי במטוס יהיה, אני מקווה, סביר שאני אביא לבד מתחת לכל ההגבלות של השדה תעופה.
מה עוד? אני שוב נכנסתי להרגל של לארוז תיק עם אפס זמן נשאר על השעון. כמו כל שישי במכינה: "פאק. כבר שישי? איפה אני הסופ"ק? שיט..." אז אני הולכת לסיים (להתחיל) לארוז את כל החיים שלי לשתי מזוודות, כמו שעשיתי לפני שנה!
יאללה, ביי :)

אגב: התאהבתי בסדרת טלוויזיה "סרוגים". סיימתי שבוע שעבר את העונה הראשונה.