אהלן, מכיניסטים!
ממש נפלתי מכדור הארץ (או, לפחות מהבלוג) בחדשים האחרונים. ועוד מאט אני אחזור לכתוב באנגלית, כדי שיוכלו המשפחה וחברים שלי להתעדכן במה שאני עושה כשאני שוב בארץ.
למרות שאראה את כולכם בחודש הקרוב (אני מקווה שייצא לכולנו להפגש לפחות פעם אחת!) אני רוצה קצת לכתוב מה עסק אותי פפרק זמן האחרון.
סיימתי את השיעורים כבר לפני כמעט חודש. אבל אז היה שבוע וחצי של סקירה, וללמוד כל מה ששכחתי במשך הסמסטר. ובאותו התקופה, אני גם כתבתי 25 דפים של כתבות לשני שיעורים --אחד ל"שירה הערבית של מאה הביניים בספרד" ואחד ל"הפתחות בארפיקה המזרחי". שתי הכתבות היו מאוד מעננינות לדעתי, אבל אני עוד אגלה מה הפרופסורים שלי חשבו עליהם...יש דדליין אחד לכל הכתבות, שקוראים לו "יום המנהל"". ואנשים ממש משתגעים לקראותו, עד כדי כך שיש מה שנקרה "צעקת חצות" בלילה לפניו, שכולם יוצאים לחצר וצועקים כמה שיותר חזק לדקה שלמה לפני שחוזרים לעבוד. היה מאוד מאוד מצחיק.
אז היה לי שבוע מבחנים, שעבר נראה לי די בסדר. אבל גם לגביהם עוד אגלה מה חשבו הפרופסורים... הייתי צריכה לארוז את התיקים באותו זמן שלמדתי לבמחן אחרון, כי ביום למחריו, יצאתי לטיול נודד של שבוע. היה מאוד לחוץ, אבל שווה לגמרי. המבחן היה קל. והטיול... אין מילים. פשוט כיף חיים! יצאתי עם עוד 10 אנשים, שמתוכם הכרתי רק שניים-זה אדיר הגיבוש שאפשר לעשות ב6 ימים בלבד. כ מה עברנו... ירד עלינו מבול כל יום, והערפל היה כל כך עבה שלא יכולת לראות יותר מ4-5 מטר לפניך. אבל יפה... כמה יפה שמה איפה שטיילנו! למי שמעוניין, אספר יותר פרטים כשנתראה, אבל עם משעמם לכם ואתם מוצאים זמן, אז אתם מוזמנים לצפות באלבום שצלמתי בטיול:
ו... נתראה עוד 18 ימים!
חג שבועת שמח :D
