השבוע האמיתי הראשון שלי בפרינסטון

וואי, הפעם האחרונה שכתבתי פה היה כבר כמעט לפני חודש!

מאז, אני זכיתי להוסיף שנה לגילי, ועוד מלא דברים. ביומולדת שלי, ידיד ישראלי שהיה אתי מדריך במחנה קיץ השנה, היה באיזור וקפץ לבקר אותי, וזאת היתה הפעתה אדירה! ממש נחמד.
בגלל כל החגים, זה היה שבוע הראשון השלם האמיתי (חחחח הימיני-הקיצוני-הציוני...). היו לי את כל השיעורים והכל השבוע בפעם הראשונה, והשבוע טס! אני לא מאמינה שאני כבר פה יותר מחודש!

אין לי כ"כ מה לעדכן אתכם, כי כמו שיש שגרה במכינה, ואני מניחה שגם ככה בצבא, יש שגרה גם בלימודים. ובתוך השגרה הזאת יש לדחות כמה שיותר את כל העבודה שצריך לעשות עד השנייה האחרונה (שבוע שעבר כתבתי חיבור של 5 דפים הלילה לפני הדדליין, שזה מטומטם, אני יודעת, אבל בסדר, סיימתי אותו. יש לי עוד אחד שאני צריכה לכתוב עד יום רביעי, ואוד אחד ליום ששי. הורגים אותנו פה!

אמא שלי באה לבקר אותי בסופ"ש הבא. היא לא באה כל השנה שהייתי בארץ, אבל נראה לי הרבה יותר קל להגיע לניו ג'רזי מאשר לארץ...

אםםםםם מה עוד? 

לא יודעת.

אני הלכתי לרוץ היום עם חברה שלי רבקה, ואני מקווה שיהיה לי כוח וזמן מחר לעשות כוח. 

אני קראתי היום את הבלוג של חברה שלי שהיא עכשיו אחת מהחולני"קים במצודה, והיא אמרה שהם עושים כל לילה שמירה!! יעני, אפילו כשהם במצודה. איזה הזוי--יש סבה? קרה משהו שם באיזור?? או שאין כסף לשלם לשומר אמיתי?

השיעור הכי טוב זה עדיין הפילוסיפיה. אני ממש ממש ממש אוהבת אותו, ומאוד מעניין אותי לקרוא את כל הכתבות שנותנים לנו. אבל שבוע שעבר, באמצא אחד ההרצאות, מישהי קבלה "סייז'ר"--אני לא בטוחה איך אומרים את זה בעברית. כשהיא מתחילה ככה לרעוד בלי שליטה, והעיניים מתגלגלות, ויש גרסה שגם יש כזה קצפת בפה? היה מאוד מפחיד--אבל קראו לאמבולנץ. 

טוב... אני צריכה ללכת לעשות קצת עבודה. המון המון מזל טוב לכל מי שהתגייס בינתיים ולמי שמתגייס בשבועות הבאים!! המון מזל טוב ובהצלחה, ותעלו כבר תמונות של הגיוס כדי שאראה איך אתם נראים במדים!

יאללה, ביי