הביתההה

אל תהרגו אותי, אני גם עסוקה.

אבל כן, שמתי לב שלא עדכנתי מאז אמצע ינואר, שזה עבר לפני חודשיים בארך!

זה לא באמת יהיה עדכון, כי אין לי זמן, אבל רציתי רק לתת תצוגה מקדימה למה שאכתוב כשאחזור הביתה לשבוע בעוד יומיים וחצי. אז ככה:

סמינר בוורמונט ופול שלג

הצגה ישראלית ששחקתי בה

דיבייט לביבות-אוזני המן (זוכרים?)

השיעורים החדשים שלי

ו...עוד כמה דברים נחמדים גם, אני מניחה

טוב, אז עד מוצ"ש (אני מקווה לכתוב אז): ביי

בעקר לבננות, אבל גם בנים מוזמים לקרוא

אתן זוכרות את הדפים האלה שהיו לנו בשירוטים? לא את אלה על האוכל הבריא שאיתן הכניס לנו לתאים. אני מתכוונת לדפים הענקים שהיינו יכולות לכתוב ולצייר עליהן כשהיה לנו משעמם שמה בשירותם. אתן יודעות...

קיצור. היום ניכסתי לשירותים פה באוניברסיטה במיונות שלי, ואמרתי לעצמי "וואלה, משעמם פה. אין בתאים כלום!". אז הלכתי, הבאתי דפים, ושמתי כזה שלט וציירתי כאלה ציטוטים חמודים עליהם, ותליתי אותם וגם עם עט בכל תא... והבנות מה זה אוהבות את זה! כתבו "אחלה רעיון" ו"בגלל זה בנות כ"כ יותר טובות* מבנים..." וכל מיני כאלה. פשוט כיף!

אז רציתי רק להגיד לכם תודה, כי זה אתן נתתן לי את הרעון, והוא ממש מוצלח 

מתה עליכן!


*תודה, אלדד, על התיקון. לא יודעת מה קרה לי.

הארי פוטר, פתקיות, וגן החיות: חופשה!

וואו. חודש מאז שכתבתי בבלוג. כ"כ התכוונתי לכתוב פה בחופשה, ואז איכשהו (למרות שבכלל לא עשיתי כלום בחופשה חוץ מלהיות מאוד מאוד עצלנית ולשבת בספה ולהימנע מ-25 הדפים שאני צריכה לכתוב לשיעורים השונים שלי) לא הספקתי. 

אבל עכשיו נשארים לי 4 ימים של חופשה שכולה היתה שבועיים, לפני שאני צריכה לחזור לשגרה של האוניברסיטה. כשאני אחזור, יהיה לי שבוע-וחצי בלי שיעורים בכלל, כדי שאני יכולה להתכונן למבחנים של סוף-סמסטר שיש לנו אחר-כך. אמנם לי יש רק 2 מבחנים, יש לי חברים שלומדים מטמתיקה או מדעים שיש להם 3 או 4 או 5. ואלה לא המבחנים של התיכון: הציון הממוצא יכול להיות 40%! תודה לאל שאני לא עושה תואר בפיזיקה... לא, לי יש מבחנים בערבית (שאני חושבת יהיה דיי קל) וגם בכלכלה (שיהיה קצת יותר קשה, אבל בגלל שהמבחן בו יהיה רק בסוף שבוע של שבוע-המחבנים, יש לי כמעת שבועיים ללמוד רק עליו!).  אבל אני לא ברחתי מהכל: אני צריכה עוד לכתוב מאמר של 10-דפים בנושא שאבחר בקשר למה שלמדנו בפילוספיה (עוד לא חשבתי על זה בכלל! יש לי עוד שבוע...) וגם 5 דפים על משהו כשבכלל לא בחרתי נושא. וגם לסיים את המאמר הזה של 10-דפים על האתגרים בתרגום של הארי פוטר מאנגלית לעברית.

כותבים מאמר על הארי פוטר באוניבסיטה? איזה בדיחה, אתם בטח אומרים. אבל דווקא לא! זה לשיעור חיבור שלי. המאמר הזה חייב להיות מבוסס על מחקר, אבל בנושא כלשהו שכל אחד בוחר לעצמו. מתוך 12 סטודנטים בכתה, 3 בחרו הארי פוטר. וזה דווקא מאוד מאוד אדקמאי. כי תחשבו על זה: חייבים איכשהו לתרגם את כל הביטוים והניבים. בוחרים לתרגם ישר , או לבחור ביטוים בעברית שיש להם אותם המשמעויות של הביטוים באנגלית? ומה עם כל התחדישים--המילים החדשות שג'יי. קיי. רולינג המציאה? כמו "קוויקיץ'" ו"מוגל". ומה עם "דמנטור", שהמתרגמת בחרה להמציא לו מלה חדשה גם בעברית: "סוהרסן"?

 ולשמות ונוסחאים בהארי פוטר גם יש משמעויות. נקח את פרופסור רימוס לופין כדוגמא. כל ילד בכתה ה'--ואם לא אז בטח בח'--בארה"ב מכיר את הסיפור על איך הוקם העיר רומא. היתה זאבה (?) שאמצה שני תאומים: אחד בשם רימוס, ואחד בשם רומולוס. היא גדלה אותם, וכשגדלו, הם הקימו את רומא. ושם-משפחתו ("לופין")  הוא כמובן קשור לשם הלטיני של משפחת הכלבים, שאליו זאבים שייכים: לופוס. וככה רולינג הצליחה לרמז לקוראים שלה שפרופסור לופין הוא לא סתם פרופסור, הוא אדם-זאב. ילדים אמריקאים--המון מהם, לפחות--הבינו בקישורים האלה שהיא עשתה, בגלל שיש קשרים בין לטינית לאנגלית, ויש המון מילים באנגלית שבאות משורשים לטיניים. אבל עברית בכלל לא קשורה ללטינית, אז בגלל שהמתרגמת בחרה לא לקרוא לו "פרופסור זאב זאבי" (יותר מדי בולט), קוראים ישראלים לא זוכים לרמז הזה, ולמשחק-מילים. 

אז אלה כמה מהסוגיות שעליהם אני כותבת במאמר שלי. אני דיי נהנית מהנושא, אבל אני שונאת שונאת שונאת את הכתיבה. פשוט... בא לי לצאת ולעשות משהו כיף עם החברים, אבל אני צריכה לשבת פה ולכתוב. איזה מעצבן. ואני גם מבזבזת המון זמן בפייסבוק וכאלה, אז לוקח לי הרבה יותר זמן ממה שצריך.

אבל גם עשיתי מלא דברים כיפיים בחופשה. יש לנו גרסה של שבץ-נא פה שממש ממש כיף--קוראים לו "בננגרמס". אז שחקתי את זה מלא, וגם שחקתי פתקיות! לא ידעתי שפתקיות מוכר פה, אבל היה מאוד כיף לשחק את זה שוב.   הלכתי פעמיים לגן-החיות, מקום שלא הייתי בו בשנתיים האחרונות, לפחות. בחורף, עושים שם תערוכת-אורות ממש ממש ממש מגניב. מקשטים את כל העצים באורות בצבעים השונים, ומציירים חיות באורות גם. הלכתי גם למוזיאון המדעים, שיש בו המון דברים מאוד מעניינים ומגניבים. אני מאוד אוהבת המוזיאון הזה, וגם אליו לא הלכתי בזמן-רב. אתמול הלכתי לראות חברים מהמחנ"ק שלי, שגרים בפרזיה, והיה נחמד. לא ראיתי אותם מאז הקיץ. וסתם דברנו ושחקנו קצת משחקים מצחיקים. וחוץ מזה... לא המון, ביליתי עם חברים מהתיכון, וזהו בערך. 

עוד יומיים סילבסטור! שיהיה לכולם סוף-שנה נעים, ואם אתם יוצאים אז גם סוף-שנה כיף!

אני זוכרת את הסילבסטור של שנה שעברה כאלו היה אתמול: בדיוק חזרנו מקמפוס יו"ש, פגשתי סטודנטית ישראלית מפרינסטון בקפה הלל ברחוב יפו בירושלים, ואז הלכתי למבשרת לאורי לחגוג את הסילבסטור, והיה שם צחוקים.

יאללה, ביי!

משהו לפני חג ההודיה

אני לא מאמינה שעברו כבר 3 שבועת מאז שהצתלמתי  עם העלים. כמו במכינה, הזמן פה טס!

כמעט חג הודיה. אתם זוכרים שנה שעברה, כשכל האמריקאים (טוב... אני וגליה, ואולי דביר גם) ניסינו להכין לעצמנו איזה מן מזכרת של יום ההודיה, וניסיתי להכין "רוטב חמוציות" במיקרו-גל, ואתם כולכם חשבו שאנחיו מפגרים, ואז חלקכם טעמתם אותו, והיה ממש טעים! חחח,,, בואנא, איזה כיף היה במכינה.

אז השנה יהיה לי חג הודיה אמיתי, אמירקאי, כמו שצריך עם המשפחה. אני לא טסה הביתי לשיקגו, אבל לאמא שלי יש המון בני דודים שגרים ליד בוסטון--שזה 4 שעות ברכבת ממני בפריסנטון--ואני ואחי לוקים אליהם רכבת, וכל שאר המשפחה נוסעת לשם לחג. נראה לי שיהיה ממש כיף, כי את הבני דודים האלה אני לא רואה כ"כ הרבה, ומאוד כיף לי אתם!

אחרי ההצטיינות שלי בהצגה-סוף-שנה שלנו (חחחח סתם!) אני החלטתי ללכת למיונים להצגה פה. זה ההצגה של הבית-הילל (מרכז היהודים). יש לי חברה ישראלית שהיא בשנה השנייה שלה פה, והיא היתה תלמידה באותו תיכון של עידן רייכל בכפר סבא. היא למדה משחק. קיצר, בקיץ היא תרגמה הצגתו של חנוך לבין לאנגלית, הצגה שקוראים לה "חפץ"--והוא מהתקופה שנקראת "טאטרון אבסורדי". אם לא שמעת עליה אי-פעם, אז כדאי לבקוד אותה, היא מאוד מצחיקה. אני משחקת דמות קטנה, המלצרית, שקוראים לה האנה, אבל בכל זאת כיף לי. אנחנו קראוני היום את הטסרית בפעם הראשונה, והיו שעתיים וחצי מלאות צחוקים! יהיה לי מאוד כיף לעהוד עם השחקנים האחרים, נראה לי. 

אני דברתי השבוע עם אופיר--יש!--והוא שאל אותי אם ראיתי עד כה משהו אנטי-ציונו\ישראלי. והאמת היה שיש פה איזשהו עניין ממש מפגר. מוכים פה חומוס סברה (שזה הגרסה האמריקאי של חומוס צבר). והקבוצה הפרו-פלסטיני  החליטה שהיא רוצה להחרים (?) --בגלל שחומוס צבר תומך בגולני, ושגולני מעודד פושעי מלחמה, או איזשהו שטויות כזה. ואז, כמובן, מייד הוציאה הקבוצה הפרו-ישראלי עם מלא כתבות וכו', ופתאום הקבוצה הפלסטינאית (שאגב, המנהל שלה הוא יהודי...) שנתה את כל המאבק שלה להיות לגרום לאוניברסיטה לתת יותר אופציות בחנות מרק חומוס סברה, ולא להפסיק לגמרי את מכירת חומוס סברה. קיצר, במקום שאמורים להיות אנשים מאוד מאוד חכמים, יצאני ממש טמבאלים בעיניי כל העולם המושכל... לא משנה, משהו מפגר. 

קבלתי היום מייל מאורלי-שהיא האחראית בארגון שמביא את החו"לניקים למכינה. הם מתחילים כבר את גיוסי חו"לניקים למחזור ט"ו. איזה הזוי!! הללאו ואוכל ללכת לסמינר השנה :D

אאאה!!! הערב, הגיע מרצה לבית הילל. קוראים לה רבה שרה הורייץ. לא נראה לי שהייתם שומעים עליה, אבל היא מאוד מפרוסמת פה בעולם הדתי, בגלל שהיא האשה הדתיה הראשונה--ועד כה היחידה--לקבל סמיכה להיות רבה... כאילו, רב. היא מאווווד מעניין, וכל ההרצאה חשבתי עליכם, ועל איך הייתי רוצה שהייתם יכולים לשמוע את ההרצאה שלה!

טוב, יש לי מבחן בערבית מחר על הבוקר, אז אני צריכה ללכת ללמוד. 

אוהבת ומתגעגעת!

ביי

תמונות של פרינסטון--שנראה ממש כמו הוגוורטס בהארי פוטר!

כל כך יפה פה בסתיו!!! עם אתם רוצים לראות עוד תמונות של עלים יפים,
 אז סתכלו באלבום החדש שהעליתי סוף סוף לפייסבוק

מחוץ לחדר שלי! אלה החלונות של הסלון שלנו

זה ממש ממש ליד החדר שלי. כאליו, אם מסתכלים שמאלה מהדבר הזה, החדר שלי עוד כמה חלונות. קוראים לזה
BLAIR ARCH, והוא הכי יפה בכל הקמפוס

החדר שלי! נחשו איזה צד זה הצד שלי... וכן, כל התמונות שטלויות בקיר הן תמונות שלכם מהמכינה!

השבוע האמיתי הראשון שלי בפרינסטון

וואי, הפעם האחרונה שכתבתי פה היה כבר כמעט לפני חודש!

מאז, אני זכיתי להוסיף שנה לגילי, ועוד מלא דברים. ביומולדת שלי, ידיד ישראלי שהיה אתי מדריך במחנה קיץ השנה, היה באיזור וקפץ לבקר אותי, וזאת היתה הפעתה אדירה! ממש נחמד.
בגלל כל החגים, זה היה שבוע הראשון השלם האמיתי (חחחח הימיני-הקיצוני-הציוני...). היו לי את כל השיעורים והכל השבוע בפעם הראשונה, והשבוע טס! אני לא מאמינה שאני כבר פה יותר מחודש!

אין לי כ"כ מה לעדכן אתכם, כי כמו שיש שגרה במכינה, ואני מניחה שגם ככה בצבא, יש שגרה גם בלימודים. ובתוך השגרה הזאת יש לדחות כמה שיותר את כל העבודה שצריך לעשות עד השנייה האחרונה (שבוע שעבר כתבתי חיבור של 5 דפים הלילה לפני הדדליין, שזה מטומטם, אני יודעת, אבל בסדר, סיימתי אותו. יש לי עוד אחד שאני צריכה לכתוב עד יום רביעי, ואוד אחד ליום ששי. הורגים אותנו פה!

אמא שלי באה לבקר אותי בסופ"ש הבא. היא לא באה כל השנה שהייתי בארץ, אבל נראה לי הרבה יותר קל להגיע לניו ג'רזי מאשר לארץ...

אםםםםם מה עוד? 

לא יודעת.

אני הלכתי לרוץ היום עם חברה שלי רבקה, ואני מקווה שיהיה לי כוח וזמן מחר לעשות כוח. 

אני קראתי היום את הבלוג של חברה שלי שהיא עכשיו אחת מהחולני"קים במצודה, והיא אמרה שהם עושים כל לילה שמירה!! יעני, אפילו כשהם במצודה. איזה הזוי--יש סבה? קרה משהו שם באיזור?? או שאין כסף לשלם לשומר אמיתי?

השיעור הכי טוב זה עדיין הפילוסיפיה. אני ממש ממש ממש אוהבת אותו, ומאוד מעניין אותי לקרוא את כל הכתבות שנותנים לנו. אבל שבוע שעבר, באמצא אחד ההרצאות, מישהי קבלה "סייז'ר"--אני לא בטוחה איך אומרים את זה בעברית. כשהיא מתחילה ככה לרעוד בלי שליטה, והעיניים מתגלגלות, ויש גרסה שגם יש כזה קצפת בפה? היה מאוד מפחיד--אבל קראו לאמבולנץ. 

טוב... אני צריכה ללכת לעשות קצת עבודה. המון המון מזל טוב לכל מי שהתגייס בינתיים ולמי שמתגייס בשבועות הבאים!! המון מזל טוב ובהצלחה, ותעלו כבר תמונות של הגיוס כדי שאראה איך אתם נראים במדים!

יאללה, ביי

יום כיפור, וכמובן, תחילת הלימודים בפרינסטון

שלום לכולם

אני הבטחתי לעצמי שאני אשלח ברכה לכולם לראש השנה, ואיכשהו פשוט לא הספקתי. אז אני עושה ככה עכשיו. למרות שהרבה מכם הייתם בבסיס בחג, אני חושבת, אני מקווה שהיה חג טוב עם אנשים שאתם אוהבם: בין עם זה חברים חשדים שפגשם רק לפני כמה שבועות, או בין עם זה משפחה וחברים שאתם מכירים כבר דיי הרבה זמן. שיהיה לכולכם שנה טובה ומתוקה. וגם, איך שמתקרה אלינו יום כיפור (ולכם יותר מתקרה אשר אליי) גם גמר חתימה טובה. שתצליחו לעשות חשבון נפש גם על השנה שלכם במכינה והבנאדם שנהייתם, וגם על הזמן שעבר מאז שהסתיימה המכינה. טוב, זה לא כמו האווירה שיצרו לנו המדריכים בערב צוות הראשון שבכיתי מספיק דמעות לחיים שלמים, אבל בסדר. למי שצם, שיהיה צום מועיל, ולכולם שיהיה יום משמעותי מאוד. 

דברים אחרים: אני כבר נמצאת במדינת ניו גרזי שבועיים בערך. ביום אחרי שהגעתי, נסעתי לעבוד בחווה אורגנית לשבוע. סוג של טיול גיבוש לפני שמתחילים את הדברים האמיתיים הרציניים הלימודיים פה. זה לא חובה לעשות את הטיול, אבל דווקא היה נשמע ממש אדיר, אז אמרתי למה לוותר על הזדמנות שכזו. אנחנו קטפנו אגבניות וחצילים, וגם גזר ותפוחי אדמה (לא אומרים לקטוץ את אלה אבל. מה אומרים? לעקור?) וגם עקרנו מלא מלא דשאים שמפרעים לצמיחה של הפרות וירקות. היתה קבוצה מדהימה של אנשים, והיה לנו מאוד כיף עם המון משחקים משוגעים כאלה, כולל גרסה קצת שונה של קונטקט (אפרת!) חחח. חזרתי, עם כמה יהודים אחרים, לקמפוס לראש השנה. כי כמה שהם אמרו שאפשר להביא לנו שופר ומחזור לתוך החווה/יער, לא רציתי. היה נחמד מאוד לחזור לפה. כי למרות שרוב הסטודנטים עוד לא היו פה, היתה גם קבוצה קטנה נחמדה, והיה טוב לי לפגוש כמה חברים לפני שמגיעים את שער ה5000 סטודנטים... איך שהגעתי לבית כנסת בשבת בבוקר, שאלו אם משהו כבר התנדב לקרוא את ההפטרה, ואף אחד לא, אז אמרתי "טוב, נו, אני יכולה!". אז בשבת הראשונה שלי בסטודנטית בפרינסטון, קראתי את ההפטרה. (עכשיו תפסו אותי אבל: יודעים שאני יכולה לקרוא בליק ללמוד יותר מדי זמן מראש, אז בקשו ממנו לקרוא גם את "יונה" במנחה של יום כיפור). 

התחילו היום את השיעורים שלי. אני לומדת ערבית, כלכלה (שזה שיעור ענק עם איזה 250 סטודנטים) וגם פילוסופיה... בדיוק אותו הסוג שלמד אותנו גיורא רדלר--למישהו יש את הדוא"ל שלו??? אז זה גם יהיה ממש מעניין. כל הפרופסורים שלי הם מעולים עד כה--מצחיקים וממש טובים וחכמים. גם הפילוסופיה זה ענק--איזה 300 אני חושבת. הפרופסר הוא אחד הידועים והכי מכובדים פה. קוראים לו גדעון רוזן--יהודי, כמובן :)

מחר לפני שמתחיל החג והצום, יש לי מיונים ללהקת ריקוד הודי! כן, ריקוד הודי. מאז שבקרתי פה לפני שנתיים, רציתי להצטרף לקבוצה הזו. פשוט נראה כיף! ולא צריך לדעת מראש לרקוד בסגנון הודי, ובכלל לא צריך לרקוד! בגלל שהמיונים היו אמורים להיות בחג עצנו, דברתי עם ראש הקבוצה, ויש לי מיונים מיוחדים עם אחד הידידים היהודים שלי. יהיה כיף!

מה עוד? נחשו מה! יש פה קבוצת קווידיץ'! מה זה אומר? כמו שבהארי פוטר מחלקים את התלמידים לגריפינדור וסלית'רין וכו' אז גם פה המיונות שלנו ככה. יש 6 קולג'ים (בנינים של מיונות) ואני ב"מאתי קולג'". אז משחקים נגד הקולג'ים האחרים, ואז מגיעים לאליפות בדיוק כמו שזה עובד בכדורסל למי שמכיר. ה"סניתש" זה רצן שלבוש בבגדים צהובים ורץ מהמגרש וחייבים לתפוס אותו. ואז יש שער של שלושה עיגולים שצריך להכניס לתוכם כדור. וגם יש הכדור הגול, ה"בלאג'ר" שצרי לזרוק על אנשים, ואז הם צריכים לרוץ מסביב למגרש לפני שמותר להם להכנס שוב למשחק. אבל הקטע הכי טוב: רצים עם מטטה בין הרגליים!!!! נכון!?!?! איזה אדיר! אז אני רוצה להצטרף. גם יש משחק ממש גדול וחשוב נגד הרברד וייל כל שנה--חייב לצאת אלופים השנה!

גם יש פה מלאאאא אוכל וחולצות חינם! ובקבוקים--לא בקבוקים כמו בארץ. כמו מה שהיה לי ולגוס, זוכרים? שעשיתם עלינו צחוק?

אני נראה לי סגרתי לעצמי עבודה כמורה פרטית לשיעורים בעברית ותנ"ך וחגים לשני ילדים בני חמש פעמיים בשבוע. עוד אגלה ביום א, אז תקוו שכן!

טוב, בקיצור. זה העדכון, אני מקווה שהשתעשעתם!

יאללה, לילה טוב!

אוהבת אתכם המון

המחשב החדש שלי!

טוב, אז כמעט מגיע היום של הטיסה, היום שמאז אני אהיה סטודנטית ל4 שנים הבאות. כמו שאתם תהיו חיילים ל2/3/12 שנים הבאות. ...אבל שונה.

קיצר, אני בזבזתי דיי הרבה זמן בלי לקנות מחשב. ככה שבקרבת הימים עד תחילת שנת הלימודים, נכנסתי קצת לפניקה שאני לא אספיק, ושאצטרך לבצע איזשהו נסיון של סטודנטית בלי מחשב נייד. נראה לי שהייתי נכשלת. אז עשיתי המון המון המון השוואות בין מחשבים גם בהרגשה (איך המקלדות, העכבר, וכו') וגם בין כל הדברים הבאמת חשובים. כמה פתיחות יש לדיסק-און-קי, כמה מחר הוא, כמה הוא שוקל, כמה זכרון יש לו. וכולי וכולי וכולי. אז בסוף, אחרי שעשיתי את כל ההשוואות האלה, אני קניתי משהו שבכלל לו בדקתי עלין את הפרטים! כי הכלתי לחנות, והנה הוא היה, עם זכרון יותר טוב, יותר מהר, ויותר זול--אבל חוץ מזה אותו הדבר--כמו המחשב שבתכוונתי לקנות. אז יש לי סוף סוף מחשב נייד! יש!

יש לי חבר--בעצם, הוא אח הקטן של ידיד שלי שהיה אתי בשכבה. אבל בגלל שדחיתי בשנה, עכשיו הוא יהיה בשכבה שלי. וניהיה לדידים אני מקווה--שנוסע לפרניסטון משיקגו, במקום לטוס. אז שלחתי אתו היום את כל הדברים שטופסים מלא מקום: מעיל לחורף, מצעים, שמיכה גדולה, מגפיים לחורף, מגבות. כל זה. ככה שמה שיישאר לי לקחת אתי במטוס יהיה, אני מקווה, סביר שאני אביא לבד מתחת לכל ההגבלות של השדה תעופה.

מה עוד? אני שוב נכנסתי להרגל של לארוז תיק עם אפס זמן נשאר על השעון. כמו כל שישי במכינה: "פאק. כבר שישי? איפה אני הסופ"ק? שיט..." אז אני הולכת לסיים (להתחיל) לארוז את כל החיים שלי לשתי מזוודות, כמו שעשיתי לפני שנה!

יאללה, ביי :)

אגב: התאהבתי בסדרת טלוויזיה "סרוגים". סיימתי שבוע שעבר את העונה הראשונה.

הקיץ עד כה

עבר כבר מלא מלא זמן מאש שכתבתי פה בפעם האחרונה.
ומאז, עוד מלא מכם התגייסו, ויש רק עוד כמה בודדים שעדיין מחכים לגיוס.
אני, בינתיים, עברתי החוויה השלישית שלי כמדריכה לילדים במחנה או קייטנה. היו לי הילדים הכי הכי קטנים. ל3 שבועות, היו לי חניכות בכתה ד וכתה ה, והיו ממש מצחיקות וחמודות. זה נכון ששאלו שאלות מפגרות, ואמרי דברים מאוד טפשים, אבל בכל זאת--ואולי אפילו בגלל זאת--אני נהניתי אתם המון. וזה גם נכון שבטח המדריכים שלנו חזרו לכל פגישת צוות עם ציטוטים של דברים מפגרים שהם שמעו אותנו אומרים. אין ספק.
ואז אני חזרתי אתם לשיקגו באוטובוס, היו לי 3 ימים נחמדים וריגועים לנוח בבית, עד שחזרתי עם החניכים החדשים שהיו בכתות ב עד ד לשבוע אחד. היו לי אלא בכתה ב וכתה ג. הכי הכי הכי קטנדים, ובוודאי הכי מתוקים! אי אפשר להסביר!
ועכשיו אנחנו בבית נופש שהשכרנו עם המשפחה של אבא שלי לשבוע במדינת מישיגן, לא כזא רחוק מהבית. אני בספרייה שם, ויש לי עוד 3 דקות במחשב!
רק לעכן: אני טסה עוד שבוע וחצי לפרינסטון, שמה אני אעהוד שבוע בחווה אורגנית עם עוד כמה סטודנטים לפני השבוע הסתגלות, ואז אני מתחילה כבר לימודים! ועברתי מבחן בספרדית, ככה אני אוכל להתחיל ברמה יותר גבוהה, ולא להתחיל מהתחלה! איזה כיף!
טוב, אני אכתוב עוד בהזדמנות.
אוהבת את כולכם המון!

במצב רוח הרבה יותר טוב

כל השבוע האחרון הייתי במצב רוח הברה יותר טוב מאשר אז שכתבתי את הבלוג הדכאוני ההוא. (אבל גם, רציתי להגיד פרסיה, אלף תודות לכל מי שכתב לי מיילים, מאוד מחמם את הלב והיה לי כיף גם לדבר אתכם בסקייפ ובטלפון אפילו!!)
טוב, מאז... אני קבלתי פלאפון (סוף סוף! אפילו יש לי אסמסים!). ואני גם עברתי את המבחן שמאשר לי להתחיל ללמוד נהיגה, אז נראה לי שזה מה שאני אעשה עם אבא אחרי שאני אחזור מהמחנה קיץ עוד חודש. 

אני גם הלכתי לשני משחקי בייסבול (הבילוי האמריקאי...) של שתי הקבוצות של שיקגו עם חברים שונים, ושתי הפעמים הקבוצה של שיקגו נצחה! כנראה שאני מביאה מזל טוב או משהו כזה....המשחק השני היתה הפתעה של חברה ממש טובה שלי אתי ועוד חברה שלנו לחבר שלה, שחזר ליום חופש מהעבודה שלו, (ושלא ראיתי אותו שנה!) והיו לנו המושבים הכי שווים--ואוכל אינסופי חינם--כל הלילה! היה אדיר. וגם, בדרך הביתה, ראינו משטרה זורקים בנות מאיזה פאב כי הן היו מתחת ל21, וכנראה שנכסנו עם ת.ז מזויפות, והיה ממש מצחיק. 

אני כבר ספרתי לכמה אנשים אבל: אתמול אני לבשתי את החולצה של הנודד גליל. נסעתי ברכבת, וכשירדתי, איש בא אליי ומתחיל לדבר אתי בערית. אומר לי "היי, את ישראליץ?" ואני אוהבת לשחק, אז אמרתי "כן... טוב, בדיוק חזרתי משנה שם." והוא ממשיך: "יש לי משפחה בנצרת". ומדברים מדברים, ואחרי דקה-שניים, הוא אומר לי, באנגלית, "טוב, אני חייב להחליף לאנגלית עכשיו, כי בעצם אני מפה." ואז אני צוחקת ואומרת לו, גם באנגלית "חחח, טוב, אני גם...". היה מקרה שווה ממש.

הייתי במסיבת יומולדת של חברה מהתיכון, וכל החברות מהקבוצה הזו היו שם, אז היה דיי נחמד. שחקנו משחק קלפים שהיינו משחקות שעות (באמת) שנראה "יוקר" וכדאי לכם ללמוד, מצטערת שלו למדתי כשהיינו במכינה!

ומה עוד??!? אני כרגע גיליתי מי יהיו השותפות שלי במגורים השנה! יש 3: אחת שגרה ממש קרוב לאוניברסיטה, אחת מהמדינה מארילנד, ואחת שהיא, מה שנרקא, "סטודנטית בינלאומית". היא נולדה בדרום קוראה, נראה לי, וכרגע גרה בקהיר אני חושבת. מגניה! ואז קלטתי, שבעצם אני הייתי הסטודנטית הבינלאומית השנה! מדליק.

אני גם הצלחתי השבוע לדבר בסקייפ עם דאניאל גסטפרנד--למי שיודע, וגם למי שלא--הוא היה במחזור י"ב במצודה ובעצם גייס אותי למכינה, ועכשיו סיים את השנה הראשונה שלו בפרינסטון. זה היה אחד הדברים הטובים ביותר שעשיתי מאז שחזרתי. היה מאוד נחמד גם גם לדבר אתו על פרינסטון, וגם לשתף מישהו בחוויות של המכינה כשלא חייבים להסביר לו כל בנאדם וכל מונח (מליאה, משבצת, נודד, חובק, מרצה חוץ...), כי הוא גם חווה את זה, אז הוא כבר מבין. חוץ מאתו, קרא לי רק פעם אחת שהרגשתי ממש בנוח בלדבר על המכינה וסיפורים ממנה עם מישהו שאני מכירה מהבית. חבר ממש טוב ישון אצלי לפני כמה ימים, ופשוט דברנו שעות, והיה לי ממש טוב. 

טוב, אני הולכת מחר לכל החודש הקרוב למחנה קיץ להדריך ילדים בני 10. יהיה לי  אינטרנט לפעמים--ממש ממש בכמויות קטנות. כי יש לי רק שעה אחת של חופש כל יום (חח... כמו שעת ט"ש!). אז אני אשמח מאוד אם תמשיכו להתכתב אתי פו, במייל, ובפייסבוק, אבל אני רוצה רא להגיד שיקח לי יותר זמן לחזור כל פעם.

אתם גם בהחלט מוזמנים לשלוח לי מכתבים אמיתיים בדואר--עם בולים! חח. הכתובת כתובה מתחת לתמונה שלי בפייסבוק, אבל אני ארשום אותה גם פה:

Abby Klionsky

OSRUI-Kallah madricha

600 Lac La Belle Dr.

Oconomowoc, WI 53066

ואם תוסיפו את הכתובות שלכם, אני גם אשלח לכם. תדעו רק שלוקח שנים לדואר להגיע.

אממממ טוב, נראה לי שזהו. לכל מי שיתגייס בינתיים, שיהיה לכם המון המון הצלחה, גיוס מהנה וקל, ותשחקו את המשחק ושתעדכנו אותי במה קורה.

אוהבת אתכם המון!

אבי